top of page

אזוב מצוי - זעתר – Majorana syriaca

על האזוב

האזוב צומח לגובה של 30 עד 50 סנטימטרים. האזוב פורח בחודשים אפריל עד ספטמבר מחליף צורה עם העונות לכל חלקי הצמח ריח אופייני שמקורו בשמן האתרי שבהם.

בסוף החורף ובתחילת האביב עלי האזוב גדולים, עסיסיים ובהם המידה המתאימה של שמן המקנה לתבלין בשומת טובה לא חריפה ולא תפלה מידי ובתקופה זו נוהגים לאוספו לתבלין. כמות השמן האתרי היא המקנה לתבלין את הטעם והריח. הפריחה מתחילה בתום האביב ונמשכת אל הקיץ. בקיץ האזוב אמנם יבש, אבל זו העונה בה הוא שופע בזרעים, לאסוף אותם ולהנביט. זה הזמן בו ריכוז החומרים המרבי מלא בשמן היתרי, בפריחה מלאה ובסופה.

זה הזמן לזיקוק והטעם נעשה טיפה מריר ומאוד חריף ואינו ערב לחך כתבלין.

האזוב חי מאות ואולי אלפי שנים בארץ ישראל וסביבותיה, הצמחייה בארץ עתיקה ביותר. רוב צמחי הבר של ימינו היו אז כמו היום. האזוב גדל ונפוץ בכל רחבי הארץ במדרונות ההרים, ליד סלעים, בנקיקי הסלעים בין אבני החומה "וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר " (מלכים א, ה, יג') שלמה המלך.

במעט אדמה, בגיר וביובש מצליח האזוב לגדול ולהרבות את עצמו. לא קל בית הגידול הסלעי של האזוב, הַמְּזַמֵּן סביבה 'קשוחה' וכן מיעוט של אדמה ומים, אולם התנאים הקשים אינם מפריעים לאזוב להשפיע מטובו הן כתבלין והן כחומר מרפא כל השנה, ללא כל הפוגה. אלה מעידים על התמדה, הסתפקות במועט, צניעות וענווה;

האזוב הוא צמח מוגן בטבע בעקבות קטיף בכמויות מסחריות של הצמח למאכל וליצוא מוגבר של האזוב הגלילי לערב הסעודית ונסיכויות הנפט בשל תכונתו ברפואה העממית כמחזק כוח הגברא הייתה סכנה להכחדתו. הצמח תורבת, ומגודל בארץ כגידול חקלאי. את העלים ניתן לאסוף במשך כל השנה.

שמו הלטיני – Majorana syriaca מעיד על גדולתו הרבה לאדם – MAJOR גדול.

ראשוני המושבה הר טוב (שהיו חלוצים מבולגריה בתחילת המאה העשרים) הקימו במושבתם מפעל ייחודי להפקת שמן מהזעתר שגדל בשפע באזורם.


השימוש של עמי המזרח התיכון באזוב מקורה בתרבות האזוב של אבותינו.


האזוב במקורותינו

בפסח מצרים (שמות י"ב כב".) . "וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר." ואע"פ שעשו תשובה לא יצאו משם אלמלא זכות האבות, מפני שמדת הדין מקטרגת עליהן על העגל שהיו עתידין לעשות, ועל זה נאמר (שמות יב) ולקחתם אגודת אזוב כנגד שהשפילו עצמן לעשות תשובה כאזוב וכו'" (שמות רבה ,פרשת שמות פרשה א).

טהרת טמא מת : מרכיב בהכנת אפר פרה אדומה: "וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה" (במדבר יט,ו). והן בהזיה על הטמא: "וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל וְעַל כָּל הַכֵּלִים וְעַל הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם וְעַל הַנֹּגֵעַ בַּעֶצֶם אוֹ בֶחָלָל אוֹ בַמֵּת אוֹ בַקָּבֶר" (שם יח).

וְתֵשַׁע פָּרוֹת אֲדֻמּוֹת נַעֲשׂוּ מִשֶּׁנִּצְטַוּוּ בְּמִצְוָוה זוֹ עַד שֶׁחָרַב הַבַּיִת בַּשְּׁנִיָּיה. רִאשׁוֹנָה עָשָׂה משֶׁה רַבֵּנוּ. שְׁנִיָּה עָשָׂה עֶזְרָא. וְשֶׁבַע מֵעֶזְרָא עַד חֻרְבַּן הַבַּיִת. וְהָעֲשִׂירִית יַעֲשֶׂה הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מְהֵרָה יִגָּלֶה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

בטהרת המצורע: "וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹוב ... אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח אֹתָהּ וְאֶת עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת הָאֵזֹב וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה עַל הַמַּיִם הַחַיִּים" (ויקרא יד,ד-ו).

דאמר ר' שמעון בן אלעזר על גסות הרוח הצרעת באה, שכן אתה מוצא בעזיהו וכחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעול בה' אלהיו, ובזעפו עם הכוהנים והצרעת זרחה במצחו.

צרעת הבית (טהרת בית המנוגע): "וְלָקַח לְחַטֵּא אֶת הַבַּיִת שְׁתֵּי צִפֳּרִים וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב ... וְלָקַח אֶת עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת הָאֵזֹב וְאֵת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה וְטָבַל אֹתָם בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחוּטָה וּבַמַּיִם הַחַיִּים וְהִזָּה אֶל הַבַּיִת שֶׁבַע פְּעָמִים: וְחִטֵּא אֶת הַבַּיִת בְּדַם הַצִּפּוֹר וּבַמַּיִם הַחַיִּים וּבַצִּפֹּר הַחַיָּה וּבְעֵץ הָאֶרֶז וּבָאֵזֹב וּבִשְׁנִי הַתּוֹלָעַת" (ויקרא יד, מט-נא).

רש"י מבאר, בשם משה הדרשן, את התועלת בצירופם לשריפת הפרה: "עץ ארז ואזוב ושני תולעת - שלושה מינין הללו כנגד שלשת אלפי איש שנפלו בעגל; וארז הוא הגבוה מכל האילנות ואזוב נמוך מכולם סימן שהגבוה שנתגאה וחטא, ישפיל את עצמו כאזוב ותולעת, יתכפר לו" (יט, כב).

בספר ויקרא (י"ד) – מבהיר ראב"ע שהמצורע והמת עניינם שווה והנה הם כדמות פסח מצרים... (בפרשת חוקת מגלה לנו ראב"ע שכאן הוא רמז לנו סוד בהשוואה בין המצורע לטמא מת...): האזוב הוא הניגוד של הארז הגאה. המדרש (ילקוט שמעוני מלכים א', ה'): "וידבר על העצים. וכי אפשר לאדם לדבר על (עם) העצים ? אלא אמר שלמה מפני מה מצורע נטהר בגבוה שבגבוהים ובנמוך שבנמוכים ? בעץ ארז ואזוב. ע"י שהגביה עצמו כארז לקה בצרעת, וכיון שהשפיל את עצמו נתרפא ע"י אזוב". מחלת הצרעת נחשבת אצל חז"ל כנובעת מחטא הגאוה שגורמת לדבר לשון הרע על הזולת. לכן הענישה והתיקון יבואו בשני עצים שמבטאים את הניגודיות, ענווה – גאווה, כאשר התיקון להשפיל את עצמו כאזוב.

בתפילת דוד כסמל החיטוי והטהרה (תהלים, נא ט'): "תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין".

מלבי"ם – (רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל 1879) : מסביר בתהילים (נ"א) את משמעות האזוב בצורה נאה: "כי האזוב יצייר (יבטא) הכנעת החומר והשפלתו – בל יוסיף עוד להתאוות (תאווה) ולהתגאות"...

ביקש דוד המלך לאחר חטאו עם בת שבע. ל"חטא" ול "חטא" שרש משותף ואומר על כך אברהם אבן עזרא: "כאלו אמר המסיר חטא -החוטא, ורבים המפרשים אמרו, כי טעם המחטא – רוחץ או מטהר, וכן תחטאני באזוב ואטהר". דוד חש טמא, כאדם שנגע במוות, והוא מבקש להיטהר.

האזוב מטהר ומחטא ומבטא ענווה ושפלות

בבחינת – "אם בארזים נפלה שלהבת - מה יעשו איזובי קיר" (מו"ק כה:).

הגאווה היא סוג של 'מותרות', של קליפה גסה העוטפת את האדם בתדמית שאינה שלו, שאינה הוא באמת. החזרה לענווה היא הסרת כל הקליפות, לחזור למי שאתה באמת.


הענווה והשפלות הם השורש להימלט משלושת הקליפות של קנאה תאווה וכבוד וזה ענין אגודת אזוב ג' קלחי אזוב כנגד ג' מיני שפלות הנזכר כדי לבטל הג' קליפות".

"וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב .." על ידי האזוב, באים לידי אגודה. ענווה אמיתית איננה שפלות רוח, והרגשת אפסות. ענווה היא ידיעה של האדם מה הוא. ושאלת המבחן היא בעיקר – האם האדם רואה מעלותיו של חברו. בעל הגאווה, מנסה להגדיל עצמו ע"י הקטנתם של אחרים, ולפעמים אף על ידי מחיקתם. ענווה מביאה לידי ראיית ייחודיותם, ומעלתם של הזולת. ועל כן, ענווה מאפשרת אחדות בין כולם.

וכך ביאר תלמיד הבעש"ט, בעל התלדות יעקב יוסף (וישב ד): "והנה הגלות המר הזה הוא עבור שנאת חנם (יומא ט ע"ב), והתיקון שישפיל דעתו כאזוב, אז אפשר שיהיו אגודה אחד. מה שאין כן אם מתגדלים ומתנשאים כארז, אז אי אפשר להיות אגודה אחת, כי זה גבוה מזה".


סודם של העשבים (זוהר שמות פ:)

האזוב זוכה למעמד מיוחד ונבדל בזוהר (שמות ט"ו:) "כשהיה רבי אבא רואה אילן אחד שפריו נעשה..." היה בוכה ואמר: אילו היו בני אדם יודעים למה הם רומזים, היו קורעים מלבושיהם עד טבוריהם, על שנשכחה החכמה מהם.... וכל אחד מאותם שהם קטנים, חוץ מהאזוב, מאם אחת נולדו ...

ובפרשת יתרו (פ'.) סיפור מופלא ויוצא דופן שבסיכומו נאמר: "אילו היו בני אדם יודעים החכמה של כל מה שנטע הקב"ה בארץ, וכוח כל מה שנמצא בעולם, היו מכירים כוחו של ריבונם בחכמה רבה. אבל הסתיר הקב"ה חכמה זו מבני האדם כדי שלא יסורו מדרכיו ולא יבטחו בחכמה ההיא וישכחו את הקב"ה. כשבאתי וסיפרתי דברים אלה לפני רבי שמעון, אמר: ודאי חכם היה. ובא וראה, אין לך עשב ועשב הנולד בארץ שאין בו חכמה רבה , וכוחו גדול בשמיים. בוא וראה מן האזוב, שבכל מקום שרצה הקב"ה לטהר לבני ישראל, באזוב הוא נטהר. מה הסיבה ? מפני שהוא מעורר את הכוח שהופקד עליו מלמעלה, וכשמתעורר אותו כוח שנפקד עליו, הוא מבער את כוח הטומאה, ונטהר האדם. ועליך אני אומר ברוך הרחמן שהצילך.

בסידור הרש"ש כתב – כוונת אזוב מברחת החיצונים מעל שולחנו, וכ"ש אם יש לו אזוב ממש..

וכ"ע מהרח"ו: אזוב על השולחן מבריח כל מיני מזיקין... שכן אזוב בגימטריא י"ה.

בשריפת הפרה האדומה האזוב תרם אפר רב: "לעולם מרבין לה עצים. אמר ר' יהודה אף כשהיו מרבים לא היו מרבים אלא חבילי אזוב שאפרן יפה ומרובה" (תוספתא, פרה פ"ד).

האזוב המצוי בעל עלים המסוגלים לספוג נוזלים בצורה יעילה בזכות השערות הספוגיות שמכסות את העלים, צרור ענפי אזוב יכול לשמש עד היום כמכחול שדה נהדר וזה מסביר עוד אספקט של האזוב כשהשתמשו בו למריחה על המשקופים ביציאת מצריים ולהזאה לשם טהרה והשומרונים משתמשים בו עד היום להזאה בעת שחיטת קרבן הפסח.

בחיי היום יום שימש האזוב גם כחומר בעירה גם למאכל ולרפואה. משתמע גם מהמשנה שהאזוב היה צמח בר שגדל בחצרות ובשדות ורק אם הוא נשמר היה חייב במעשרות.

הרמב"ם מפרט את שימושי האזוב בפירושו לסוגיית פרה אדומה: "הוא עשב נכבד במיני מטעמים, והוא עשב ידוע לרופאים, ואוכלים אותו בעלי-בתים ומתבלים בו הקדרות ומרקחים אותו בדבש" (פרה אדומה פ"ג, ה"ב).

שמו הלטיני – Majorana syriaca מעיד על גדולתו הרבה לאדם – MAJOR גדול.


פעילות רפואית

האזוב הוא אנטיביוטיקה טבעית

לדברי ד"ר נתיב דודאי, חוקר ביחידה לתבלין ולבושם במנהל המחקר החקלאי, בדיקת האזוב העלתה כי התכונות החיוביות של האזוב עשירות עוד יותר מאלה של האורגנו, שנחשב כבר שנים לצמח בעל תכונות מרפאות. "לאחרונה אספנו דוגמאות של האזוב, מהחרמון ועד דרום הנגב, ובאמצעותן נטפח את הזנים העשירים ביותר בחומרים - שיהוו בעתיד תחליפים לאנטיביוטיקה".

חוקרי מנהל המחקר החקלאי במכון וולקני מצאו כי לאזוב המצוי, תכונות אנטיביוטיות. החוקרים גילו, כי החומרים שתורמים לטעמו המיוחד - תימול וקרבקרול - פועלים ביעילות למיגור חיידקים, פטריות ונבגים ומחוללי מחלות אחרים ביעילות רבה יותר מתרופות מוכרות. בנוסף לשמן האתרי יש לאזוב קשת רחבה של חומרים מרפאים טאנינים (תרכובות פנוליות) מסוגים שונים שמטרתם בטבע הוא הגנה על הצמחים ומלחמה בגורמים המחוללים מחלות. האזוב מכיל חומרים שהם אנטי דלקתיים, אנטי בקטריאלים, אנטי וירליים, אנטי פטרייתיים ומטפל בזיהומים ודלקות של מערכת הנשימה, ליחה מרובה, שיעולים, זיהומים וטפילים במערכת העיכול, עוזר בתהליכי ספיגה לקויים, משפר תאבון, מעולה בטיפול בדלקות בגרון, מטפל בדלקות חניכיים, בזיהומים בחלל הפה, ריח רע מהפה ועוד. מועיל בתהליך של ניקוי הדם וטיפול בדלקות במערכת השתן.

יכולת ההנעה של האזוב משפרת זרימת דם פריפרית, נוגד חמצון, מגביר ייצור והפרשת מרה בכבד ומעכב התפתחות של גידולים.

השימוש בעלי הזעתר בתקופת החורף מומלצת מאד למניעה ולטיפול במחלות דרכי הנשימה ובמחלות וזיהומים בדרכי העיכול ובדרכי השתן.

שימוש חיצוני בשמן אזוב למריחה ועיסוי מקומי במקרים של הצטברות ליחה בריאות והרגעת שיעול בילדים ומבוגרים. מריחה חיצונית ועיסוי קל באזור המצח והאף, להקלה במקרי סינוסיטיס.

מריחה חיצונית ועיסוי קל באזור הבטן להקלה על כאבים, גזים ונפיחות.

עיסוי להמרצה כללית ובעיות בזרימת דם פריפרית.

החריפות ויכולת ההנעה של האזוב עוזרים במצבים של דכאון והנעת רגשות תקועים.

הנקה: ניתן לשימוש. הריון לא


כדי להנות מסגולותיהם של צמחי המרפא יש להשתמש בהם ביום יום. להכניס לגופנו את הצמח השלם בצורות שונות אם באכילה או שתייה בזיקוק, בשמן וכו והצמח השלם יודע לנקות ולהזין את גופינו. כמו כן להתחבר לרמה האנרגטית של הצמח כדי שיפעל את פעולתו בתנועה, בהרגעה וכו

אחד הדרכים היא הידרולייט אזוב, זיקוק של הצמח המאפשר שימוש קל , איכותי ועוצמתי.


בהדגמה נקטוף אזוב ונזקק ונשלב את הטקסט עם העשייה.

נעלה ונצליח



74 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentarios


bottom of page